אימון המוח – איך להגביר את הגמישות
“מוח גמיש”, מה זה בכלל? הכוונה היא למוח בעל יכולת להתרגל לשינוי יותר בקלות, לפתח יותר סקרנות לכל מקרה, לקבל מצבים ביתר קלות, להתמודד עם מצב לא מוכר בפשטות והפקת יותר הנאה מכל סיטואציה.
אנשים רבים מתקשים להצליח ולסגל לעצמם “מוח גמיש”: רוב האנשים מספרים לעצמם סיפור, שאותו הם חיים יום-יום. הסיפור הזה מתאר מצבים בהם אתם מרגישים שאתם לא מתמצאים, מצבים שאתם לא מכירים ולא יודעים כיצד להתמודד עמם, לכן אתם חשים כי המוח שלכם הופך לצר יותר מרגע לרגע. התחושה של הצרות, של התקיפה, כי אתם תקועים בחדר קטן ואינכם יודעים מה לעשות, היא השלכה לכך שהאמנתם לעצמכם.
כדי לצאת ממעגל הקשיחות ולהצליח ללמוד יותר גמישות, הבנה וקבלה, כדאי לכם לנסות את הטיפים הבאים.
הבחינו בקושי
אז מתי הקושי הזה “חושף שיניים”? אולי אתם מרגישים יותר לא-בנוח בעת מצבים חברתיים, עסקיים, רומנטיים, ארגוניים, כשאתם לבד? כשאתם מתמודדים עם סיטואציה חדשה, סיטואציה שאתם לא אוהבים או סיטואציה שפשוט אין לכם כוח אליה?
כדי להצליח ולאמן את המוח, יש להבין באילו אזורים כדאי להתמקד קודם. לכן, כדאי שתקנו מחברת, יומן או אפילו תרשמו בפלאפון מצבים במהלך היום, שגרמו לכם להרגיש “לא בסדר”, לא מתאימים, נבוכים או פשוט רע, כמו עליכם להתכנס בתוך עצמכם.
נסו למצוא את המקרים הללו ביום שלכם ולרשום אותם במחברת שלכם, במשך שבועיים לפחות. לאחר מכן, נסו לבחון את המקרים הללו לגופם: מה קרה באותם רגעים? למה הרגשתם ככה? האם יכולתם לעשות אחרות, לראות אחרת? אם הייתם מתנהגים בצורה שונה, תופשים את הסיטואציה בצורה שונה, האם הכול היה שונה? חיובי יותר? מואר יותר?
ככל שתקבלו יותר מידע על המצבים הללו, תנסו לנתח אותם ולסווג אותם, כך יהיה לכם פשוט יותר להבין מה גרם לכם לחוש לא בנוח, כך שתדעו כיצד להתמודד בפעם הבאה.
אם כבר הזכרנו, בפעם הבאה שאתם חווים את הקושי, זהו אותו מדי; אחרי הכול, אתם כבר מכירים.
במקום להתקשות ולהתכנס פנימה, הכירו בסיטואציה הזדמנות להתאמן, להיות חיוביים יותר ולהשתפר. אל תיכנעו לרגש, אפילו הוקירו תודה לעולם ולעצמכם, על הזדמנות הלמידה הייחודית הזו.
מבינים את האבסורד?
רוב בני האדם “נעולים” במעין דפוסים מסוימים, שהם סיגלו לעצמם לאורך החיים, עוד לפני שהם בכלל יכלו להבין כי מדובר בדפוס. זו הסיבה שאתם עושים פעולות בצורה מסוימת ולכן, גם כשאתם שואפים לשנות אותן, הדבר פחות פשוט משאתם חושבים – משום שהתרגלתם. בשל כך, יתכן ותתקשו להפסיק לעשן, להפסיק לשטוף ידיים כל כך הרבה פעמים, להפסיק לאכול את אותו מזון או להילחץ ממצבים חדשים.
ה”לחץ” הזה שאנחנו מדברים עליו, הוא לחץ שאתם יוצרים לעצמכם בראש – משום שאתם מרגישים לא בנוח, אתם תופשים את הסיטואציה כמאיימת ואתם גורמים לעצמכם לחוש רע, בשל כך.
במילים אחרות – הכול בראש! הקושי הזה שאתם חווים ביומיום, הוא כולו פרי היצירה של ראשכם.
אם כך, מדוע הוא כה מפחיד? כה נוראי? כה דומיננטי? משום שאתם מאמינים. זוכרים את הסרט “מטריקס”? אתם מאמינים במציאות שאינה קיימת.
איש לא יודע כיצד להתמודד עם כל סיטואציה; אף אחד לא קיבל ספר של “איך להתמודד עם החיים”, כשבדיוק הייתם בשירותים. העולם מביא עמו “חדש” בכל יום. איש גם לא מצפה שתדעו כיצד להתמודד עם כל מצב מידית: כל המטרה היא שתלמדו, תחכימו ותתפתחו. המוח העצלן, שנהנה מהדפוסים המוכרים שלו, “קורא לכם לברוח מהחדש הזה”, אבל זה בדיוק מה שאתם לא אמורים לעשות. אל תקשיבו לראש שלכם – הקשיבו למציאות סביבכם: אם אתם מדמיינים משהו, בדיוק באותה קלות אתם יכולים לדמיין משהו אחר. אולי במציאות אתם לא יכולים לשלוט תמיד, אבל אתם בהחלט יכולים למצוא את המגעים שיסייעו לכם לשלוט בתודעה שלכם. על ידי כך, תוכלו לראות את המציאות כמו שהיא ולא באופן שבו שמוחכם עיוות אותה.
אל תתפתו לו
פעמים רבות, כאשר אתם חשים כי אתם “לא בסדר” בסיטואציה, אתם עלולים להגיב לה בכעס ועצבים שנובעים מתסכול. זוהי הדרך הלא נכונה להתמודד עם הבעיה. בסופו של דבר, הרגש שאתם חווים הוא פנימי, אך אתם מוציאים אותו על החוץ משום שאתם לא שמים לב. באותו אופן, אתם יכולים להשתתק, להסתגר בתוך עצמכם ולהתנתק מהסביבה, מה שיגרום לכם להרגיש בודדים יותר ומרוחקים יותר מהמציאות ; רק יחריף את התחושה הרעה שאתם חווים, תחושה שלא מגיע לכם לחוות.
כעת, כשאתם יודעים מהו ההבדל, נסו לקחת מספר נשימות עמוקות ורק לשים לב לתחושה. נסו לראות אותה מהצד, כמו היא מתפתחת לצדכם, אך איננה חלק מכם. רק עוד תחושה, שום דבר רציני. אנחנו כבר יודעים שהיא לא מבטאת את המציאות, לכן אנו יכולים לנצח אותה.
הישארו עם התחושה
זהו הזמן להכיר את החברה החדשה שלכם או במילים אחרות, לחקור לעומק את התחושה שאתם חווים: נסו להביט בה ולחייך לעברה, להרגיש את המיקום הפיזי בו אתם חווים אותה ולגעת בו, לחמם אותו. הרגישו קרובים אל התחושה, העניקו לה תשומת לב ואהבה כמו הייתה חברה. נסו ללמוד כיצד היא מרגישה, כיצד היא משתנה בגוף שלכם, מה היא מנסה לומר לכם. חקרו אותה בסקרנות.
רוב הפעמים, כאשר בני אדם מדמיינים תחושות רעות או “שחורות”, הם נוטים לדמיין אותן כתחושות חשוכות במראה מדכא, מפחיד ולא נעים. אך מי קבע שמדובר בתחושה לא טובה?! אך ורק אתם. בני אדם נוטים להתעלם מתחושות שגורמות להם להרגיש רע, משום שהם תמיד שואפים לשמוח. עם זאת, כאשר אתם עושים זאת אתם מוותרים על קשת רחבה של רגשות, שגם אותם כדאי לכם לחוות; ללא עצב, לא תדעו מהו אושר או שלפחות לא תעריכו אותו באותה מידה, זה בטוח. לכן, נסו לדמיין את התחושה בצורה יותר חיובית: כמו אדם יפה וטוב לב, כמו חיה טובה ונאמנה, כמו תמונה יפה שבתוכה הרבה מידע או כל דבר אחר, שמסייע לכם להאיר אותה באור חיובי וכנה יותר.
תנו לה מרחב
לפעמים, לאחר שאתם מתוודעים לתחושה, אתם שמים לב כי היא “מתאדה” לאיטה. אפשרו לה לעשות זאת. בכך שהיא נעלמת, אתם יכולים להבין כי השלמתם עם הסיטואציה, למדתם כי עיוותם אותה במוחכם וכעת, אתם יכולים לראות אותה כפי שהיא וליהנות מהמציאות כפי היא באמת.
התחושה ודאי תחזור, לכן המשיכו לזכור כי מדובר בחברה, בקריאה פנימית שלכם לתשומת לב, עזרה ואהבה. קבלו אותה בחום.
רקדו צמוד-צמוד
מהו מקור התחושה הזו? נכון, אתם לא מבינים סיטואציה מסוימת. לפעמים, הדבר נובע משום שלא חוויתם אותה בעבר, אך ככל שאתם מתבגרים אתם חווים יותר ויותר אנקדוטות בחיים, כך שהמצבים הופכים לדפוסים משובשים. במילים אחרות, אתם מצפים שאירוע מסוים יתרחש בצורה מסוימת, אך הוא מפתיע ומתרחש בצורה שונה לחלוטין. אתם התכוננתם לתרחיש מסוים, לכן כעת אתם מתוסכלים ולא מבינים מה קרה.
במקום להתמקד בסיפור שסיפרתם לעצמכם, נסו להבין איזה מצב אתם כה חפצים שיתרחש? אז הוא שכח לקנות חלב, היא טעתה בחשבונית, אף פעם לא הייתם באירוע מהסגנון הזה או ציפיתם ששלשול האירועים יהיה שונה. אז מה? החיים אינם צפויים ואין בהם ביטחון, יש לזכור זאת ולאהוב אותם על כך, שכן אם לא, הם לא היו מעניינים.
הגיעה העת “לצאת מהסיפור”: סגרו את הספר והניחו אותו על השידה. הביטו החוצה ובחנו את המציאות כפי שהיא. מה קורה עכשיו? מה השתנה? איך אתם מרגישים בנוגע לשינוי עצמו? למה דווקא התרחיש הזה אירע בסוף? הוקירו תודה על החידוש המרגש הזה בחיים שלכם ונסו ללמוד ממנו, במקום להתאכזב או להילחץ בעקבותיו.
אממ… לא יודע
עכשיו זה הסוד הכי גדול של המאמר הזה, אז כדאי שתספרו אותו לכל מי שאתם מכירים: אתם לא יודעים. גם אנחנו לא יודעים. אף אחד לא יודע!
העולם הוא מיוחד, מטורף, הזוי ואף אחד עדיין לא הצליח להבין בדיוק מה קורה פה. כולם הולכים “אבודים” בעולם: מנסים להבין מיהם, מי הם האנשים שלצדם, במה הם טובים, במה הם רעים, מה הם אוהבים או מה גורם להם לרצות לבכות או להקיא. כולם חווים כל יום חוויות חדשות, אירועים חדשים, שמלמדים אותם קצת יותר על העולם.
אם ציפיתם להכיר אותו בשנה הראשונה לחייכם, רק דברו עם סבא וסבתא: הם בעצמם יוכלו לומר לכם שהעולם גדול מדי מכדי ללמוד את כולו. הם יודעים הכי טוב, משום שהם חוו אותו כל כך הרבה זמן.
משום שאתם לא יודעים והם לא יודעים ואף אחד לא יודע בעצם, יש לכם מרחב חופשי לחקור, ללמוד ולגלות את העולם החדש שלכם: ללמוד מכל סיטואציה, להשלים עם כל חידוש וליהנות מכל ריגוש, גם אם לא צפיתם אותו.
שחררו
מי בכלל צריך את הסיפור הזה שרקחתם לעצמכם?
כמו שאמרנו, המוח שלנו הוא עצלן והוא מרגיש כי הוא למד מספיק, לכן הוא מנסה לגרום לכם להישאר בדפוסים המוכרים שלכם. אל תאפשרו לו לעשות זאת!
ברגע שאתם מוותרים לעצמכם ונסחפים פנימה אל תוך הראש שלכם, אתם חווים את המציאות בצורה לא נכונה: היא לא מתרחשת באופן שחשבתם או באופן שאתם מכירים, נכון, אך מדוע לפסול את האופן הנוכחי, ה”חדש”? מה כל כך “לא בסדר” אתו? שום דבר!
גם אם אתם מרגישים שהמוח ממשיך למשוך ולמשוך, הבינו כי מדובר בתהליך שידרוש זמן והתמדה. ככל שתזכרו לזהות את הקשיים, ללמוד כי אתם מסבים כאב לעצמכם (מזוכיסטים), להתחבר לעצמכם וללמוד לשחרר את הראש שלכם; לפתוח אותו למציאות החיובית והאמתית, שעומדת ממש מולכם – כך תחושו יותר טוב ביומיום שלכם ותחושו כי לאט-לאט, אתם פשוט מפסיקים לפחד.
