גם לא לקחת החלטה זו החלטה, אבל האם זה משרת אותנו בצורה הטובה ביותר?

הוספה למועדפים

גם לא לקחת החלטה זו החלטה, אבל האם זה משרת אותנו בצורה הטובה ביותר?

“רוב האנשים המצליחים בעולם הם בעלי חשיבה תוצאתית”

חשיבה תוצאתית היא חשיבה המגדירה את המטרה ורק לאחר מכן גוזרת את התהליך לביצוע ושלבי העשייה, בשונה מחשיבה תהליכית בה עוברים שלב ורק אז חושבים על הצעד הבא מה שלא בהכרח מביא לתוצאה הרצויה, בחשיבה תוצאתית מקבלים דיוק, פוקוס, ראיית התמונה הכוללת והגדלת הסיכוי להשגת המטרה.

רבים כלל לא יודעים כיצד להפוך את חייהם למשמעותיים ומספקים ומנהלים את יומם כשהם מאמינים במושגים כמו:

• “אין ברירה”
• “ככה זה בחיים”
• “יהיה טוב”

במירוץ החיים של ימינו, אנחנו מוצאים עצמנו מנסים ומתאמצים להספיק ולהשיג מטרות, ולא עוצרים לרגע לבדוק:

•  אחרי מה בעצם אנחנו רודפים?
•  האם זה מה שבאמת רצינו?
• ואם כן, האם אנחנו עושים זאת בדרך הנכונה ביותר ?

“אדם יכול לשנות את חייו על ידי שינוי הגישה שלו” ויליאם ג’יימס

מהי חשיבה תוצאתית ואיך ליישם אותה? איך להגיע בעזרתה לתוצאות איכותיות לאורך זמן?

מה אם היינו יכולים להחזיק את “השלט של חיינו” וכאשר היינו עושים טעות פשוט להריץ אחורה ולנסות שוב? מאחר ואין לנו שלט כזה, אנחנו צריכים ללמוד איך להשהות את הפעולה ולחשוב בכלי “החשיבה התוצאתית” על מנת שנוכל להעריך את ההשלכות של הפעולה שננקוט רגע לפני שנצעד קדימה.

חשיבה תוצאתית – זה לחשוב רגע לפני שאנחנו פועלים. להחלטות שלנו יש השפעה גדולה על חיינו, לרוב אנחנו חושבים באותה צורת חשיבה שטבועה בנו ופועלים אינסטינקטיבית ובעצם רק מגיבים לסיטואציה מבלי באמת לחשוב, גם אם פעולה זו היא לא בהכרח הפעולה הכי נכונה עבורנו לפעול, לדוגמה כמו אצל ילדים שהם לא חושבים על התוצאה הסופית של הפעולה שלהם, ילד לא מסוגל לחשוב תוצאתי ועשוי לחפש סיפוק מיידי בכל מעשיו. לאחר שראה צעצוע חדש על המדף בחנות, הוא עשוי לרקוע ברגליים ודרישתו: “אני רוצה את זה ואני רוצה את זה עכשיו”.

ניסוי המרשמלו

דחיית סיפוקים – חשיבה תוצאתית – היא היכולת להמתין במטרה להשיג או להתנהל בצורה טובה אפקטיבית ונכונה עבורנו, מרכיב זה התגלה במחקרים כחשוב ביכולות האינטליגנציה הרגשית ושליטה עצמית גבוהה.

ניסוי המרשמלו הוא ניסוי מוכר וידוע הבודק את העיקרון הזה,

הניסוי נערך על ידי וולטר מישל באוניברסיטת סטנפורד והפך עם הזמן לאחד הניסויים המכוננים בפסיכולוגיה של המאה ה־20.

הניסוי

במשך שישה עשורים מציב פרופ’ וולטר מישל ממתקי מרשמלו בפני ילדים ובודק מי מהם מצליח להתאפק, מי לא עומד בפיתוי — ומה זה אומר על עתידם.

מישל  ביקר בגן ילדים שפעל בקמפוס של סטנפורד והציג לילדים הצעה: כל אחד מהם יוכל לקבל עכשיו מרשמלו אחד. אבל מי שיתאפק וימתין ולא יאכל את המרשמלו המונח לפניו, יזכה כעבור מספר דקות בשני מרשמלו.

תוצאות הניסוי: שני שליש מהילדים לא הצליחו להמתין ואכלו את המרשמלו היחיד. שליש מהילדים, הצליחו להתאפק והמתינו רק כדי לקבל שני מרשמלו.

במשך השנים ניסויים דומים נערכו בכל רחבי העולם, במגוון רחב של אוכלוסיות והתוצאה הייתה זהה. שני שליש מהילדים לא עמדו בפיתוי ובחרו לאכול את המרשמלו מיד. רק שליש מהם הצליחו להתגבר על הדחף הראשוני, ושלטו בעצמם וזכו בשני מרשמלו,

אבל ניסוי המרשמלו לא מסתיים בכך.

החוקרים חזרו לילדים שהספיקו לגדול בינתיים ועמדו לקראת סיום תיכון,

התברר כי מתוך קבוצת הילדים שהצליחו לדחות סיפוקים אחוזים גבוהים מאוד הראו יכולות חברתיות ולימודיות מפותחות, הרבה יותר מאשר קבוצת הילדים שלא התאפקו ואכלו את המרשמלו

החוקרים חזרו שוב לנבדקים שהיום הם בגילאי 50 עד 60, המהווים קבוצת מחקר, בדקו את הישגיהם והצלחותיהם והשוו אותם. המסקנות חד משמעיות: הילדים שלא נכנעו לפיתוי הצליחו יותר והגיעו להישגים מרשימים יותר בקריירה, בריאות נפשית טובה יותר והיו הרבה יותר מסופקים ומאושרים,

מחקרים אלו מדגישים את החשיבות של לימוד דחיית סיפוקים וחשיבה תוצאתית כבר מגיל צעיר וקריטית ביותר להתפחות ולהצלחה העתידית של ילדנו.

דוגמא לניסוי ניתן לראות בסרטון הבא

החשיבה התוצאתית באה לקחת את יכולת ההחלטה צעד אחד קדימה, ישנם שני גורמים קריטיים המשפיעים על איך שאנחנו באים להתמודד עם אתגר ומציאת פתרון, הראשון הוא האמון ביכולות הטבועות בנו והשנייה היכולת להתגבר ולהתמודד עם הרגשות שלנו.

אנו נמשיך לחוש ולהרגיש את הרצון להגיב מיד, אבל החשיבה התוצאתית תעלה את השאלה האם זו הדרך הנכונה ביותר עבורנו לפעול, בכדי להביא אותנו להחלטה הנכונה ביותר?

זה מאוד חשוב שבסיטואציות שונות נעצור רגע (5 שניות) ונפעיל את כלי החשיבה התוצאתית  בכדי להגיע להחלטה הטובה ביותר עבורנו,

היכולת ליישם חשיבה תוצאתית מאפשרת לאנשים להעריך את בחירותיהם, ולדמיין את היתרונות והחסרונות בנקיטת פעולה מסוימת, קבלת החלטות טובות דורשת חשיבה ביקורתית, אינטליגנציה רגשית, אשר בשילוב יחד מסתכמת גישה מאוד חזקה של מה שמכונה חשיבה תוצאתית.

היתרון של יישום חשיבה תוצאתית הוא שיש לנו ההזדמנות לשקול אפשרויות חלופיות או פעולות (ניתוח עלות-תועלת). זה יכול לתת לנו יותר שליטה על הדרך בה אנו חושבים מרגישים ופועלים.

מי שמורגל בחשיבה תוצאתית נראה חושב לפני שהוא מזנק ולפני שהוא נוקט בפעולות אימפולסיביות. ומסוגל לפעול באופן מכוון, לדעת את התוצאות של הפעולות שלו ובכך לצמצם חרטה, כעס ותסכול מאוחר יותר.

במובנים רבים, חשיבה תוצאתית כרוכה בלהקריב רצונות לטווח קצר עבור תוצאות לטווח ארוך. לדוגמא, אפשר להתווכח לגבי האם הגעה לעבודה מוקדם כל יום תהיה שווה את הטרחה: “אם אני בא למשרד שעה מוקדם יותר בכל יום, אני יכול לתת דוגמא לאחרים. מה שיגרום ליותר אנשים בצוות שלי לעשות אותו הדבר, ויוריד את עומס העבודה של הצוות בטווח הארוך”.

עם אינטליגנציה רגשית גבוהה מגיעה היכולת לדחות סיפוקים.

סוג זה של הבנה נובע מהדברים הבאים:

מודעות עצמית: הבנת האופן שבו אנו פועלים,

מניהול עצמי: בחירת מחשבותינו, רגשות ופעולות,

מהכוונה עצמית: שימוש באמפתיה בקבלת החלטה עקרונית, העשרת הידע, בכדי לפתח השקפת עולם רחבה יותר,

החשיבה התוצאתית אינה מנוגדת או מבטלת את החשיבה התהליכית שהיא טבעית לרובינו – החשיבה התוצאתית היא כלי נוסף שיכול להוביל אותנו להישגים והצלחה גבוהים יותר, החוק השלישי של ניוטון: “לכל פעולה יש תגובה שווה והפוכה”. הצהרתו חלה על כוחות, אך לעניות דעתי מותאמות בקלות כדי להתאים למידה חברתית ורגשית מבחינת החשיבה התוצאתית: “לכל פעולה יש תוצאה”

ולכן עדיף להפעיל חשיבה תוצאתית בכדי להגיע למקסימום החלטות עם התוצאות האופטימליות. ומינימום חרטה ותסכול.

הוספה למועדפים