הצחוק והשפעותיו על המוח – 7 השפעות של הצחוק על המוח שלנו

הוספה למועדפים

הצחוק והשפעותיו על המוח – 7 השפעות של הצחוק על המוח שלנו

כיצד אנו “מרגישים את החדר?” מה גורם לנו להבין כי אווירה במקום היא מהנה, אינטלקטואלית ומצחיקה? כמובן שכאשר נשמע את כל הצחוק המתגלגל בחדר. הצחוק הוא אחת הפעילויות בעלות ההשפעה הגדולה ביותר על בני-האדם: כאשר אנו ילדים, אנו צוחקים בין 300 ל- 500 פעמים ביום, אך ככל שהזמן עובר, כך גם יורדת כמות הצחוק שלנו, בעיקר בשל חברה מדכאת המנסה להשליט סדר וארגון בעולם, תוך מחשבה שלעיתים צחוק מפריע ויש מקום לרצינות. לו רק היו יודעים… הצחוק והחיוך הם פעולות טבעיות של הגוף שלנו, המשדרות שמחה. הם גם נחשבים בריאים לכל חלק וחלק בגוף שלנו; במהלך הצחוק, מתרחשים בגופנו שינויים פיזיולוגיים רבים: הצחוק משפיע על מערכת הלב וכלי הדם, על מערכת החיסון, על המערכת האנדוקרינית (הורמונלית), על מערכת השרירים והשלד, על מערכת הנשימה ועל מערכת העצבים המרכזית. כל המערכות הללו נהנות מאוד מהצחוק, הדבר משתווה לאימון גופני עבורן.  ההשפעה העיקרית של הצחוק היא על מערכת הנשימה וכמובן, על המערכת הנוירולוגית, העצבית, שלנו. כיצד משנה הצחוק את עולמנו הפיזיולוגי והפסיכולוגי? אם זו שאלה שאתם תוהים לגביה במשך זמן רב, כעת תקבלו את כל התשובות.

מפחית את הלחץ

כולנו לחוצים, בין אם אתם חשים כך ביומיום ובין אם לאו. השגרה הכאוטית של המאה ה- 21 לא משאירה אף אחד ללא משימה, כך שכולנו קמים מעט יותר מוקדם, הולכים לישון מעט יותר מאוחר ומנהלים את יומנו לפי לוח-זמנים חסר פשרות. הדבר משפיע על גופנו במספר משתנים, אך בעיקר מביא אותנו לנשום נשימות שטחיות ולא מספקות של עד חצי ליטר, למרות העובדה שתכולת הריאות שלנו עומדת על בין חמישה לששה ליטרים של אוויר. בנוסף, הלחץ גורם למערכת העצבים להפריש יותר הורמונים הקרויים קורטיזול ואדרנלין. שני ההורמונים הללו מעניקים לנו יותר כוח ואנרגיה במהלך היום, אך כאשר הם מופרשים בכמות גבוהה כפי שאנו צורכים, עקב כמויות המשימות והדרישה האבסורדית לאינספור מצבורים של אנרגיה, הגוף שלנו סובל מההשלכות של ההורמונים: ראשית, הדבר מביא לריאות בהן מצוי חילוף חמצן לקוי, ואף יתכן כי “כלוא” בריאות שלנו אוויר שעבר זמן רב מאז הסינון שלו. אוויר זה קרוי “אוויר שארי” והוא מאוד מסוכן לגופנו; במידה ויתחמצן, הוא עשוי להביא לתופעת הרדיקלים החופשיים בגופנו (מצב בו מולקולות מאבדות את האלקטרונים שלהן והופכות למולקולות חסרות). הדבר נחשב לקריטי עבור מערכת העצבים שלנו ועשוי להביא לפגיעה בה לטווח ארוך. זאת ועוד, כאשר הם מופרשים ברמות גבוהות, אדרנלין וקורטיזול אף מעלים את לחץ הדם, את קצב הדופק ואת רמות הסוכר ומאיצים תהליכים תורשתיים .

כאשר אנו צוחקים – הכול משתנה – צחוק בודד של 30 שניות בלבד יכול להפחית את רמת הורמוני הלחץ ועקב כך למנוע את ההשלכות של מחסור בחמצן ויתר לחץ. בנוסף, מחסור ההורמונים מאפשר לצחוק לטפל בנושאים אחרים בגוף והוא דואג לשפר את תפקודה של מערכת החיסון, לשפר את מצב הרוח ולחולל שינויים עמוקים ומתמשכים בבריאות הכללית. ככל שנרבה לצחוק, כך גם נרבה להירגע.

גורם לכם להרגיש על גג העולם

לא רק שהצחוק מפחית את הפרשת הורמוני הלחץ, אלא שהצחוק גורם גם לשחרור חומרים דמויי מורפיום בגופנו, המכונים אנדורפינים. האנדורפינים מפחיתים מתחושות הכאב הפיזי והנפשי ומשפרים את מצב הרוח הכללי שלנו. מדובר בקבוצה של חומרים ששייכים למוח ופועלים כמו סמים: הם יכולים להפחית כאב ולגרום לנו תחושה של אופוריה. כאשר רמת האנדורפינים עולה (כמו אחרי התעמלות אינטנסיבית), אנו מרגישים יותר מאוזנים, רגועים, אולי אפילו שמחים. המצאות כמות גבוהה של אנדורפינים בגופנו אף גורמת להעלאת סף הכאב שלנו, מה שמאפשר לנו “להתחסן” בפני כאבים עזים או מיחושים שונים בגוף ואף להוות משכך כאבים ברמה מסוימת. הסרוטונין מפעיל את האנדורפינים והנוראדרנלין מונע מהחומר הרגיש הזה להתפרק מהר מדי. מסתבר כי הצחוק נחשב לפעילות גופנית יחסית יעילה: בשורה חשובה לעצלנים ועייפים: מחקר אחד מצא כי מאה צחוקים הנמשכים שתיים עד שלוש שניות – כל אחד מהם שקול כנגד עשר דקות של אימון באופני כושר.

הצחוק הופך אותנו לחכמים יותר

ההומור מערב חלקים רבים במוח; תהליך ההבנה של בדיחה אחת בלבד מצריך פעילות מסונכרנת בין מיליוני תאי עצב במוחנו. אנו קולטים את המילים בעזרת חוש השמיעה ומעבירים אותן למרכז הבנת השפה ; באונה הקדמית נעשה ניתוח של הבדיחה; שם נוצר חיבור להמיספרה הימנית של המוח, המקום שבו “נתפסת” הפואנטה, אנו מבינים את משמעות הבדיחה. לאחר מכן, מתרחשים תהליכים רבים נוספים במוחנו ה”קט” – המסר מועבר למרכז הרגשות במערכת הלימבית, וזו מורה להפריש חומרים המסבים תענוג. החלק המוטורי של המוח פוקד על שרירי הפנים להתכווץ (17 שרירים בפנים משתתפים בצחוק, לעומת 43 שרירים, כאשר אנו זועפים) ומעביר פקודות דומות לשרירי החזה והבטן. הבנת בדיחה פשוטה אפוא מחייבת תקינות של חלקי מוח רבים ופעולתם המתואמת.

מביא לפעילות גבוהה יותר של נוירוטרנסמיטרים

כדי שנצליח להסביר כיצד הצחוק משפיע על מוחנו באופן זה, עלינו לחזור מעט אחורה: המוח פועל לפי שורה של העברת מסרים שהוא קולט דרך חושים, מחשבות או צרכים של הגוף. המוח מעביר את הפקודות והמידע הלאה אל הסינפסות, מרכזי המידע שלנו. הסינפסות מעבירות מידע לנוירונים המעבירים את המידע הלאה. חלק מהנוירונים, הדנדריטים, אוספים מידע גם ממקורות אחרים כגון הנוירוטרנסמיטורים. גם בסינפסות עצמן מופרשים נוירוטרנסמיטרים אשר מעבירים את המידע יחד עם הסינפסות לנוירונים והלאה. עד היום זוהו מעל 100 נוירוטרנסמיטרים, ולכל אחד מהם יש מסר אחר: חלקם פועלים בתחום הרגש – אושר, שמחה ורוגע וגם פחד או דיכאון. אחרים פועלים בתחום הפיזי כמו כיווץ שרירי. התגובה שתתרחש תלויה בסוג הנוירוטרנסמיטור ובמספר הסינפסות שהופעלו בה באותו זמן.  קמת קשה להבין?! אין פלא! המעבר בסינפסה מתרחש במהירות עצומה; כמה עשרות אלפי מולקולות של נוירוטרנסמיטרים משתחררות אל המרווח הסינפטי, נקשרות לקולטנים של תא העצב המקבל, גורמות לדחף אלקטרוכימי להתעצם או להידלדל ולבסוף נספגות מחדש כדי לחזור על המעגל. כל זה מתרחש במאה מיליונית השנייה. נוירוטרנסמיטרים ידועים הם דופמין, גאבה, סרטונין, אדרנלין, מלטונין, אוקסיטוצין ועוד רבים אחרים. הסרטונין גורם ליציבות רגשית, מסייע לזיכרון ואחראי על תחושת השלווה. דופמין גורם לתחושת תענוג, לרגשות חיובים כלפי אחרים ולאהבת הורים לילדיהם. גאבה מרגיע אותנו רוב הזמן.  אדרנלין ונוראדרנלין גורמים לתחושת מרץ, למוטיבציה ולעוררות.  מלטונין מסייע לנו לישון ואוקסיטוצין מאפשר לנו לחוש קרובים יותר לאדם אחר ולרכוש אליו רגשי אהבה עזים. הוא מופרש בעיקר בלידה ובעת קיום יחסי מין.

כאשר אנו צוחקים, התחושות החיוביות המשפיעות עלינו מגיעות היישר מהפרשתם של הנוירוטרנסמיטורים. קיים קשר ישיר בין פעילותו של הדופמין, הגורם לנו לשמחה, שכן כאשר אנו צוחקים ניתן להבחין כי האזורים בהם הדופמין מגורה, ההיפותלמוס והמוח התיכון, חשים בצחוק ומתחילים לעבוד. מכאן ניתן להסיק כי ככל שתרבו לצחוק, כך תפרישו יותר דופמין. הדבר יגרום לכם לחוש רגועים יותר, מאושרים יותר ואוהבים יותר. הרגשות החיוביים הללו יסייעו גם להרגשה היומית שלכם בטווח הקצר ולבריאות שלכם בטווח ארוך.

משפר את היצר ההישרדותי שלנו

השימוש בהומור קשור קשר הדוק להישרדות שלנו. המערכת הלימבית, המצויה במוחנו, אחראית הן על רגשותינו והן על התפקוד התקין של הגוף במצבי אתגר שונים. מחקרים מוכיחים שככל שהרגשות חיוביים יותר, כך משתפרת גם יכולת ההישרדות שלנו. ההומור והצחוק הם חלק מקשת של רגשות חיוביים כגון אהבה, חמלה, סלחנות, חיבה, סובלנות ותקווה. הצחוק אף מסייע להעלות בנו את הרגשות החיוביים הללו לעיתים תכופות יותר ולשפר את מצב הרוח שלנו כאשר אנו חשים ברע. כאשר אנו חווים את הרגשות החיוביים הללו, חיינו נעימים יותר וסיכויינו לשרוד גדלים. אוכלוסיות נרדפות, ובהן יהודים למשל, מיטיבות להדגים את הדבר; הן פיתחו מאוד את ההומור כדי להצליח להישאר שמחים בתנאי תת-מחייה ושנאה מתמדת, והוא הקנה להן יכולת עמידה גבוהה בתנאי מצוקה. דוגמא מובהקת היא ניצולי שואה רבים, אשר העידו ש”חוש” ההומור הציל את חייהם. אף ניכר כי תוחלת החיים של אדם שצוחק או אפילו מרבה לחייך, לרוב מתרגמת לארוכה יותר משל אנשים שצוחקים או מחייכים פחות. ניתן להבחין בכך בהבדלים בין גברים לנשים: ידוע כי נשים צוחקות (ב- 50% יותר) ומחייכות הרבה יותר (פי שמונה!) מגברים, כך גם ידוע כי נשים באופן גורף חיות הרבה יותר זמן מדברים. הייתכן כי “סוד אריכות הימים” היה טמון בצחוק כל הזמן?!

משפר את היצירתיות שלנו

בני האדם הם יצורים יצירתיים מטבעם – כל אשר הצלחנו להשיג החל בדמיון: לפני 500 שנים, איש לא האמין בטלוויזיות, בתעופה, בטלפון… אך האדם המשיך לחלום והנה היום אנו בעולם טכנולוגי שאם היינו מביאים אליו חבורה מתקופת הרנסאנס, כנראה היינו גורמים להם לחשוב שבם בכוכב אחר. היצירתיות שלנו מושפעת מהאושר שלנו, מהרצון שלנו לגרות את המוח ולחשוב על נושא חדשני וייחודי. הצחוק מביא להפרשות של דופמין ואנדורפינים, המשפרים את מצב הרוח שלנו ועקב כך גורמים לנו לרצות להשתתף, לחשוב ולהעלות רעיונות חדשים ומופלאים. מה שניתן להסיק מכך הם שתחושות של אושר, שמחה וחדות הם מהותיים כדי שנצליח לייצר רעיונות יצירתיים ואיכותיים. כאשר אנו צוחקים, אנו מגיבים בדיוק באופן זה: אנו חשים מאושרים יותר, אנו חשים חדים יותר בשל האנרגיה והעניין שלנו (לולא העניין, לא היינו חושבים את הדבר למצחיק). מכך ניתן להסיק כי ככל שנרבה לצחוק, כך נרבה גם ליצור ולפתח.

משפר את הזיכרון שלנו

המוח משפיע כמעט על כל חלק במוחנו. האמת היא שהוא משפיע על שני הצדדים במוחנו ואף מנסה לחבר ביניהם! בנוסף לכך, מופעלת המערכת הלימבית, אותה הזכרנו גם קודם לכן בנוגע לנושא היצר ההישרדותי. כאשר כל המערכות הללו מצויות ערניות, פעילות ו”מוכנות למתקפה”, המוח שלנו הופך קשוב יותר. משום שהיינו מרוכזים יותר באותו הרגע, אנו ניצור סינפסה אשר תשמר את הזיכרון הזה. כפי שהזכרנו קודם לכן, סינפסות הן מרכזי מידע איכותיים המשדרים את המידע הלאה לקולטנים המעבירים את המידע דרך נוירונים לגוף. הנוירוטרנסמיטורים מסייעים לנו “לחוש” בהתאם למידע שקיבלנו מהחושים או אפילו ממחשבה. סינפסות נוצרות בהתאם לרגש או מקרה מסוים אשר מהווה השפעה על חיינו. סינפסה יכולה להיות חיובית או שלילית. המוח שלנו פועל באופן בו הוא זוכר את החיובי הרבה יותר. דוגמא מדהימה לכך היא שכאשר נוצרות הרבה סינפסות ביום מסוים, כאשר הסינפסה מקשרת בין היום עצמו לרגש, אנחנו נהיה מאושרים יותר ביום הזה באופן אוטומטי. המוח שלנו מסייע לנו לזכור את הרגשות השמחים שלנו ולשמור אותם קרוב אלינו. לכן, כאשר נהיה שמחים ומבודחים יותר, אנו נזכור את מה שלמדנו לצד הרגשות הללו בצורה טובה יותר.

משפר את הקשב שלנו

קשב היא בעיה שעמה מתמודדת אוכלוסייה שלמה בימינו, הפרעות הקשב והריכוז עולות כמעט בכל שיח, כל תלמיד בית ספר נחשד בתופעה… מדוע איש לא מנסה לחשוב שהבעיה היא בבית הספר? הייתכן כי אולי לתלמידים פשוט משעמם מדי?! המוח מסייע לנו להיות יצירתיים יותר ולזכור מידע, כולל חומר נלמד, לאורך זמן כאשר אנו מאושרים וצוחקים. באופן מפתיע, הדבר מסייע באופן דומה גם לקשב שלנו: כאשר אנו צוחקים, מופעלים אזורים רבים בגופנו, ביניהם אזור קליפת המוח הקדמי, המעורב בעיקר בפתירת בעיות. זהו בעצם האזור במוח שמאפשר חדות וחשיבה מהירה. כאשר אנו מרבים לצחוק, האזור הזה פועל ברמה הרבה יותר גבוהה מהרגיל ועל ידי כך אנו הופכים קשובים יותר למתרחש סביבנו, בין אם מדובר בקרקס או בחומר הנלמד. אולי פעם באה שאתם מרגישים שאתם כמעט נרדמים בשיעור, כדאי לכם לנסות וליצור מעט “אנרגיה” וצחוק, לא כדי להפריע למהלך השיעור, אלא פשוט כדי להצליח להבין, לזכור וליצור בקלות רבה יותר.

המוח שלנו הוא איבר מופלא, הנוטל 60% מחמצן הגוף שלנו, שוקל כ- 2.5 קילו ותמיד מנסה להמשיך להתפתח, ללמוד ולגלות. בזכות הצחוק, אזורים רבים מגורים בגופנו וגורמים לנו להרגיש מאושרים יותר. על ידי כך, אנו חשים גם חדים יותר, זוכרים יותר ומצליחים להביא ליצירתיות ביתר קלות. כדי לחיות חיים פרודוקטיביים, איכותיים ומאושרים, הרבו לשלב צחוק בחיים שלכם. אתם רק תרוויחו.

הוספה למועדפים