מה קורה לגוף כאשר מפסיקים לעשות פעילות גופנית

הוספה למועדפים

מה קורה לגוף כאשר מפסיקים לעשות פעילות גופנית

עיסוק בפעילות גופנית סדירה משפר את הבריאות, הגמישות והניידות הכוללת וכן גם את סיבולת הלב והריאות. פעילות גופנית מובילה לספיגה טובה יותר של ויטמינים, מינרלים וחמצן במערכות הגוף. עם זאת, למרות המאמצים הרבים שלנו לא פעם אנחנו עלולים להחמיץ אימון. את האימרה “הגוף שוכח מהר” שמענו לא פעם מפי מאמנים, כמו הראש שלנו כך גם גופנו שוכח מהר, תרגילים שהיו קלים לנו בעבר עשויים להפוך לקשים יותר ככל שנמעיט להקפיד על אימונים סדירים. כל זה מעלה שאלות רבות ובמרכזן – האם מחסור בפעילות גופנית סדירה יש השפעות הרסניות על גופנו? כל זאת נגלה במאמר הבא.

אובדן סיבולת לב ריאה

סיבולת לב-ריאה הינה סוג של פעילות גופנית המשפרת ומגבירה את מעבר האוויר בריאות, בלב ובכלי דם. כשאנחנו מפסיקים להתאמן במשך כמה שבועות, מעברי האוויר עם הזמן יחלשו ולא יצליחו להעניק את אותה תפוקת חמצן שצרכנו בעבר. רבים מאיתנו לא מבינים את ההשלכות של המושג “אובדן סיבולת לב ריאה” אך למעשה ניתן להרגיש באופן פיזי את הירידה המשמעותית בתפקוד, במקרים כמו עבודה המצריכה ישיבה ממושכת, ליבנו וריאותינו הופכות חלשות, דבר זה גורם להיחלשות הגוף ולאגירת שומן נוסף. עם הזמן דברים שהיו קלים לביצוע בעבר יהפכו קשים יותר כמו שימוש בשרירים לשם הרמת הילד או החזקת שקיות הסופר. זאת בשל מעבר איטי יותר של אוויר לשרירים. מחקר שבוצע בספורטאים במשך ארבעה שבועות הביא אותנו למסקנה כי ארבעה שבועות של חוסר פעילות מביאות את גוף האדם לירידה משמעותית באפשרות לצרוך ולספוג חמצן באופן מרבי. אנחנו עשויים לאבד יתרונות רבים נוספים אשר קשורים בפעילות גופנית העובדת על סיבולת לב ריאה בניהם ירידה בפעילות שרירי הלב והריאות, יתרונות אלו מאפשרים לנו לעבוד קשר יותר לתקופות זמן ארוכות יותר, במרץ ובעמידות מוגברת.

עלייה בלחץ הדם

פעילות גופנית קבועה שומרת על רמת לחץ דם תקינה. מחקר שבוצע בנשים וגברים מצא כי זניחה של פעילות גופנית גורמת לשיבוש בלחץ הדם, נמצא כי לאחר שישה חודשים של אימונים קבועים, שבועיים של זניחה הצליחו לשנות את כל מאזן לחץ הדם של המשתתפים. נמצאה עלייה כמותית בכמות השומנים בדם, תוצאות הבדיקות גילו השתנות ניתרת בתגובות לחץ הדם. רוב האנשים השתמשו בפעילות הגופנית כאמצעי לשליטה בלחץ הדם, אולם נראה שלאחר שהפסיקו את שיגרת האימונים, חל שיבוש, השיבוש הופיע כששבו לבצע את הפעילות הגופנית שהקפיצה את לחץ הדם שלהם, דבר שבעבר גרם לירידה ואיזון בלחץ הדם. כך אנחנו מבינים שגופנו למעשה זקוק לשגרה קבועה ומוגדרת בכדי להנחיל שינוי פיזי.

עלייה ברמת הגלוקוז בדם

ישיבה ממושכת עלולה להעלות רמות הגלוקוז בדם שלנו. ישיבה יתרה ואי פעילות גופנית מעלות את הסיכון לחלות במחלות לב וסוכרת. עם זאת ככל שאנחנו ממעיטים לבצע מפעילות גופנית השרירים והרקמות שלנו מתקשים יותר לספוג את הסוכר בדם ולהפוך אותו לאנרגיה שימושית. כתוצאה מכך, רמת הסוכר בדם עולה בחדות, זה יכול להוביל לשינויים קיצוניים במצבי הרוח, גלי חום וקור, עצבים, התפרצויות, פיתוח משקל עוקף וכן תהליך חילוף חומרים איטי יותר. אך זה בר שינוי, לאחר שבוע של פעילות גופנית, רמות הסוכר בדם צריכות להתחיל להתאזן, 30 דקות של פעילות גופנית ביום יכולות לעשות שינוי משמעותי.

ניוון שרירים

לא צריך להיות בן 80 כדי להתחיל לפתח ניוון שרירים, זה הכול מתחיל מתהליך שנקרא “התקצרות השריר”, עם הזמן ניתן להתחיל לפתח ולהיתקל בבעיות ובכאבים בשרירים, במפרקים וברצועות השונות בגוף. אתם תראו בריאים לרופאים שונים בסך הכול אך כאבים רבים יתחילו לצוץ. הגוף שלנו עשוי לאבד את “טונוס השריר” שהוא הכיוון התמידי של השריר ואחראי על היציבה התקינה. כאשר הגוף מתחיל לאבד את טונוס השרירים הוא עשוי לפתח ניוון שרירים ולהביא לאובדן של מסת שריר בכל גיל, עם זאת, בגילאים מבוגרים יותר האובדן מהיר יותר. השרירים יתכווצו ולא במהירות, תוכלו להבחין בכוח מצומצם, פחות מהירות וזריזות, ניידות, נוחות בביצוע תנועות שגרתיות מצד לצד ואובדן הקואורדינציה. חשוב לציין שאי ביצוע פעילות גופנית לא גורמת לחלות במחלות ניוון שרירים, אלא רק גורמת לפיתוח כאבי שרירים כרוניים, קשיים בעמידה יציבה, כאבי ברכיים או מפרקים, ושלל הכאבים המפריעים להתנהלות שגרתית תקינה.

תשישות ותפקוד ירוד

בעת הפסקה של ביצוע פעילות גופנית הסיבולת הפיזית יורדת. אנחנו עשויים להרגיש תשושים מהר יותר, עייפים מוקדם יותר והרבה פחות מרוכזים משהכרנו את עצמנו. כל זה בעיקר יכול לגרום לירידה משמעותית בפרודוקטיביות שלנו, הרצון והיכולת לבצע משימות ביעילות ובמהירות.

עלייה במשקל הגוף ושומן

זמן קצר לאחר שהגוף מתרגל לאי ביצוע פעילות גופנית סדירה מתחילים שינויים המבוססים על רמת הכושר הגופנית. זה כבר ברור לכולנו שאי ביצוע פעילות גופנית מוביל לעלייה במשקל הגוף ורמת השומן. לא לכולנו יש “גנים” מבורכים, אבל גם אלו שזכו באותם גנים לא מחוץ לעסקת החבילה, רמות השומן עולות אצל כולנו. תחילה השינויים עשויים להיות לא מורגשים אך ככל שהזמן יחלוף נוכל להבחין בהם יותר ויותר. רופאים קושרים קשר ישיר עם זירוז תהליך ההזדקנות, פיתוח כשלים בריאות לב וכלי דם, דילול של המבנה שרירי והיחלשותו וכן גם ירידה בתפקוד המוח, הרגשות והריכוז. בנוסף, ללא פעילות גופנית כלל אנחנו עשויים להגדיל את הסיכויים לחלות במחלות כרוניות שונות. החלק החיובי בכל הסיפור הוא שהכול בר תיקון, לא משנה מה היא הסיבה גורמת לנו לא להתאמן כרגע, היא ניתנת לביטול בעזרת מודעות קלה.

מצבי רוח משתנים ודיכאון

ללא פעילות גופנית מתבצע שינוע איטי יותר של חמצן יעיל למוח. על פי מחקר של מומחים לפסיכיאטריה מדנמרק נמצא כי הגוף מתקשה לדכא את הכימיקלים הגורמים לדיכאון על ידי שחרור כימיקלים נוגדים כאשר ממעיטים בפעילות גופנית סדירה. שינויים אלה גורמים לרוב לקשיים בריכוז, לשינויים דרסטיים במצבי הרוח ולפיתוח הערכה עצמית נמוכה. אותו מחקר בחן זוגות תאומים השומרים על רמת חיים דומה, אך בעלי הרגלי פעילות גופנית שונים. נמצא כי התאומים שהתעמלו באופן קבוע נמצאו בעלי אחוזי שומן נמוכים יותר, רמות הסיבולת שלהם היו גבוהות יותר, היה להם הרבה יותר קל לעבד מידע בראשם והם אף אחזו בתפקוד מוטורי גבוה יותר מאחיהם. לעומת זאת, התאומים שהתעמלו בתדירות נמוכה יותר, חיו אורך חיים פסיבי, היו בעלי אחוזי שומן גבוהים יותר, בעלי סיבולת פחותה, היו יותר בעלי סיכוי לחלות בסוכרת סוג 2 ואף פתחו יותר דיכאונות במהלך חייהם.

הוספה למועדפים