מיומנות הורית- 8 כללים שכל הורה חייב להכיר להצלחת ילדיו

הוספה למועדפים

מיומנות הורית- 8 כללים שכל הורה חייב להכיר להצלחת ילדיו

כל הורה מעוניין שילדיו יחושו יציבות, ביטחון ואושר. כולנו תקווה לכשיתבגרו ילדינו, הם יוכלו לעמוד בגב זקוף מול החיים, גם אם יתקלו במכשולים ואתגרים. אולם, כדי להכין אותם לחיים, חובה עלינו ההורים לצייד אותם בכלים המתאימים. כל ילד נולד כשהוא מצויד במטען גנטי מסוים ובתכונות ייחודיות רק לו. מטרתנו כהורים היא לקחת את הנתונים ההתחלתיים – גולמיים של כל ילד, לעצב ולהוביל אותם לכיוון חיובי. הכירו את 8 הכללים שיסייעו לכם להוביל את ילדיכם להצלחה אמיתית, ולתחושת יציבות ואושר.

כלל ראשון- דוגמא אישית

כן, אנחנו יודעים שציפיתם לאיזה “חטיף” חינוכי, מן כלל או עצה, שאחרי שתיישמו אותה הילדים שלכם יהיו מחונכים, מוצלחים ובעיקר ממושמעים מאוד. לצערנו, זה לא ילך בפועל אם גם אתם מתקשים ליישם את העקרונות הללו. אחד מכלי הלמידה הראשונים של הילד הוא החיקוי. ניתן לראות זאת כבר אצל תינוקות רכים – על ידי חיקוי תנועות הפה של ההורים הם לומדים למלמל, לדבר ולאחר מכן גם לשבת ולעמוד. עקרון זה תקף גם בפן החינוכי. ילדיכם ישמחו ליישם את העקרונות עליהם אתם מדברים, כל עוד אתם תקפידו לעמוד בהם.

כך למשל, אם תאמרו לילדיכם שוב ושוב “בבית שלנו לא מרימים את הקול”, אבל אתם עצמכם תצעקו על כל שטות, המילים כמעט ולא יעשו עליהם רושם. לכן, הכלל החשוב ביותר הוא לנסות לאמץ תכונות חיוביות, לפני שתבואו בדרישות כלפי ילדיכם.

כלל שני- הצבת גבולות

כדי שילדינו יצליחו בחיים, עליהם ללמוד שלכל דבר יש גבול. הורים המאפשרים לילדם להתנסות בכל חוויה, ללכת מהבית מתי שירצו, להתיידד עם כל מי שנראה בעיניהם לנכון ולאכול בכל שעה שיחפצו, מפריעים להם להתכונן לחיים הבוגרים. בעולמנו המלא בגבולות, על ילדינו ללמוד להיות מאורגנים ומסודרים, להסתובב עם הבנה שלא הכל מותר, ואת כל זה הם יכולים ללמוד רק באמצעות גבולות ברורים.

בקשו מילדיכם לחזור בשעה מסוימת הביתה. הקפידו על שעת שינה קבועה והדגישו את חובתם לוותר לאחיהם בתחומים מסוימים.

הגבולות יסייעו לילדיכם להבין שלא הכל סובב סביב הרצונות שלהם,  ולא תמיד יוכלו לקבל בדיוק מה שהם רוצים (אך תמיד זה יהיה לטובתם). הצבת גבולות תקנה לילדיכם תחושת בטחון וחוזק נפשי כתוצאה מן ההבנה שמאחוריהם עומדים הורים חזקים, שמעוניינים להעניק להם את הטוב ביותר.

כלל שלישי- כתר על הראש כל היום

“לא בא לי לעשות מה שאתם אומרים”, “אתם לא מחליטים עליי”, אלו משפטים שהורים רבים שומעים אותם מדי יום ביומו.

כאשר הורה יודע את תפקידו ומעמדו האמיתי, הוא מקבל יכולת לפעול ולהיות משמעותי עבור ילדיו. בימינו הורים מוצאים את עצמם מתלבטים – מה הכוח שלנו כהורים? האם יש לנו סמכות מול הילדים?

נושא הסמכות ההורית היתה שונה מאוד בעבר. עד לפני 50 או 60 שנה, ההורים והסבים שלנו קיבלו חינוך סמכותי ונוקשה. סגנון חינוכי זה לא הותיר יותר מדי אפשרויות עבור הילדים – היה עליהם לציית למבוגרים ויהי מה. נושא הכבוד היה מרכזי בכל בית אב. כיום, רוב ההורים מעוניינים למצוא חן בעיני ילדיהם ולהיות “חברים” שלהם, וכך למעשה מוותרים על הסמכות ההורית היקרה מפז. כדי להוביל את ילדיכם להצלחה, דאגו לשנן מדי יום כי להיות הורים זה תפקידכם המרכזי, ואתם המתאימים ביותר למשימה זו.

כלל רביעי – אהבה ללא תנאים

בדיוק כמוכם, גם הילדים הם בני אדם, ולעיתים הם נכשלים, מפספסים ועושים שגיאות. לגיטימי לכעוס עליהם לפעמים, אך הקפידו לשדר לילדיכם שתמיד תמשיכו לאהוב אותם ללא קשר למעשים שלהם. אהבה ללא תנאים אינה תלויה בהתנהגותם של הילדים, אלא מופנית למהות שבו – הרצון הפנימי שלהם לשמח אותנו ההורים, ולשמוע בקולנו. אם אחד מילדיכם מתחצף כלפיכם, אתם מאוכזבים ממנו וקשה לכם להפגין כלפיו גילויי אהבה, התחילו ממעשים קטנים:

• חשבו מחשבות טובות על ילדכם, התרכזו בתכונות הטובות שלו והחמיאו לו עליהם. הילדים התברכו בחושים רגישים במיוחד, והם מיד יקלטו זאת ויחושו קרבה מסוימת כלפיכם.
• אמרו לילדים בשפה ברורה עד כמה אתם אוהבים אותם
• כבו את הטלפונים החכמים, והתרכזו בילדים בלבד. לא תאמינו עד כמה פעולה זו בלבד, תשפיע עליהם לטובה.
• הפתיעו את ילדיכם באמצעות נתינת מתנות קטנות מדי פעם. בכריך מלא אהבה לבית הספר, בפרס עידוד על התנהגות טובה וכן הלאה. ילדיכם יקבלו את המסר הנעים ש’אבא ואמא דואגים לי וחושבים עליי’

כדי לתרום לבריאות והתפתחות ילדיכם, עוד לפני המזון שאתם מכינים, השקיעו בחום ואהבה. תוצאות גילויי אהבה מליבכם האוהב, לא יאחרו להגיע.

כלל חמישי- עידוד כמזון לנשמה

“עידוד הוא הנקודה החיונית ביותר בגידול ילדינו”, כך כתב רודולף דרייקורס, בספרו רב המכר “הילדים- האתגר”. מטרת העידוד היא לחזק את אמונתו של האדם בעצמו, ביכולותיו ובכוחותיו. כל הורה מעוניין לראות את ילדיו בבגרותם כשהם בריאים וחזקים מבחינה פיזית, נפשית ומנטלית. כדי להגיע לכך, נדרש הילד לכוחות גדולים ולבטחון גדול ביכולות האישיות שלו, שהלא מה שתאמרו לו כעת ימשיך להדהד אצלו עוד עשרות שנים וללוות אותו בחיי המשפחה ובחברה. המילה “עידוד” באה לחזק את מה שכבר קיים אצל הילד (נגזרת של המילה “עוד”), וכלל היסוד הוא שתמיד יש להדגיש את החיובי ולא להתמקד בשלילי.

עקרונות הבסיס לעידוד:

• חפשו את “היש” במקום את ה”אין”, גם אם זה ידרוש מכם מאמץ. לדוגמא, הילד נכשל במבחן זה הפעם השלישית. במקום להתמקד בכשלון, ניתן לומר לילד משפט מעודד:”אני רואה שהצלחת היטב להבין ולפתור שני תרגילים. כל הכבוד! בוא ננסה להבין איפה יותר קשה לך”
• התמקדו בהתקדמות של הילד יחסית לעצמו. למשל, הילד שוב שכח להכין שיעורי בית וקיבל הערה ביומן. כיצד תגיבו כעת? במקום לבקר את הילד על ששוב התעצל ושכח להכין שיעורי בית ולהעצים את ההתנהגות השלילית שלו, התמקדו בהתקדמות:”אני ממש מעריך את העובדה שלפני יומיים ישבת במשך שעתיים על שיעורי הבית שלך”.
• התמקדו בשאיפה ובעשיה של הילד. לאחר מעשה, שאלו את הילד שאלות חיוביות במקום שליליות. דוגמא לשאלה שלילית: “מה קרה לך במבחן? מדוע לא הצלחת בשאלה הזו והזו”?

שאלה חיובית בונה:”מה רצית להשיג בתשובה שלך? מה תוכל לעשות בפעם הבאה”? במקום להתמקד בכשלון, העצימו את הכוחות והשאיפות של ילדכם.

• יש להבדיל בין עידוד לשבח. קיימות מילים שיבטאו הערכה כללית ביחס לילד- “את ממש ילדה אחראית” וכדומה. עידוד אמיתי דורש מאיתנו ההורים להיות יותר קשובים לילד, וקצת יותר להשקיע מלזרוק איזושהי מחמאה פה ושם. עידוד תמיד יתייחס למעשה עצמו, וגם לעבודה פחות טובה:”היה לך מבחן ממש מאתגר, ובכל זאת הצלחת לענות על שתי שאלות נכון. כל הכבוד!”

כלל שישי- גם ההורים לא יודעים הכל

הורים רבים משדרים לילדיהם שיש להם את התשובות לכל השאלות שישאלו אותם, ושהם מסוגלים לסייע להם תמיד, אולם לעיתים שדר כזה גורם לילדים להמנע מלחפש פתרונות למצבים שונים בעצמם. אם אינכם יודעים לענות על שאלה מסוימת, זו אינה בושה. ציינו זאת בפני ילדיכם, ועודדו אותם לנסות לגלות את התשובה בכוחות עצמם. כך תוכלו לפתח אצל ילדיכם עצמאות ואחריות אישית, וגם להדגים להם כיצד להיות הורים טובים בעצמם.

כלל שביעי- פיתוח אחריות אישית

בהמשך לכלל השישי, תוכלו ללמד את ילדיכם אלו תחומים נמצאים תחת אחריותם, כלומר אלו דברים הייתם מצפים מהם לעשות בעצמם. אל תחששו להאציל סמכויות על ילדיכם, הם יודעים ומסוגלים לבצע דברים ולעיתים קרובות אף טוב יותר מכם. ניתן להאציל סמכויות כלפי כל ילד, בהתאם לגילו, לדוגמא:

• בגיל 2/3- עודדו את ילדיכם לאסוף צעצועים בתום המשחק
• בגיל 4- למדו את ילדיכם לאסוף את כלי האוכל בתום הארוחה
• גיל 5-6- שדלו את הילדים להוריד כביסה מהחבל, להביא מצרכים מהמקרר, לאסוף משחקים או לנגב את השולחן לאחר הסעודה
• גיל 7/8- תוכלו לבקש מטלות נוספות ומורכבות יותר: לסדר את המיטות והחדר, לסייע בבישול ואפיה, לקלף ירקות, לעזור לאחים בביצוע מטלות שונות ועוד.

תוכלו לתלות רשימת מטלות על המקרר, ולהציע לילדכם לבחור אלו מטלות הוא מעוניין לבצע בעצמו. קחו בחשבון שרוב המטלות שאתם תבצעו יתבצעו כמו שצריך, ואילו המטלות שילדיכם יבחרו יעשו, ככל הנראה, לא ממש יתבצעו ‘לפי הספר’. רוב הסיכויים שתצטרכו לוותר על ביצוע מטלות בצורה מושלמת, אולם מנגד תרוויחו שת”פ מהילדים ולקיחת אחריות אישית שהן מיומנויות חשובות מאוד לחייהם.

כלל שמיני – עצמאות באמצעות שמירת מרחק

כלל נוסף שיסייע לילדיכם להצליח יותר בחייהם הבוגרים, הוא ללמד את ילדיכם עצמאות באמצעות שמירת מרחק. הכוונה היא ללמד אותם להסתדר בכוחות עצמם גם אם נתקלו בבעיה. אין זה אומר שאתם נוטשים אותם לאחר שזה קורה, אלא מאפשרים להם להתנסות ולהתמודד. כך למשל, אם ילדכם נתקל בבעיה כלשהי, שלא מחייבת מכם התערבות מידית (למשל, בזמן ניסיון גריבת גרביים, פתירת שיעורי בית וכדומה), אל תמהרו לסייע לו. צפו מרחוק ואפשרו לו להתמודד לבד. גם אם הילד מתקשה להתמודד עם הבעיה בכוחות עצמו, תוכלו לכוון אותו מרחוק, במקום לפתור את הבעיה במקומו.

הוספה למועדפים