רשימת הבדיקות הרפואיות שתציל את חייכם ברגע האמת

הוספה למועדפים

בעולם המודרני בו אנו חיים, אנשים רבים סובלים מסטרס ועייפות ובמקביל לא מצליחים לשמור על תזונה מאוזנת ופעילות גופנית. התוצאות לא מאחרות לבוא. במקום להתמודד עם ההשלכות לטווח הרחוק, לא כדאי לגשת להיבדק? קבלו את רשימת הבדיקות הרפואיות שתציל את חייכם ברגע האמת.

כמה פעמים חשבתם, שאם רק היה לכם זמן, הייתם דואגים טוב יותר לבריאותכם? במציאות, לא תמיד זה קל לביצוע, מכיוון שאתם רצים ממקום למקום ומנסים להספיק כמה שיותר, כך שבתוך כל רשימת המשימות האינסופית, נדמה כי בדיקות רפואיות נדחקות לתחתית סדר העדיפויות. אבל מה הייתם אומרים אם היו פורשים לפניכם רשימה ממוקדת של בדיקות, שנועדה לאתר מוקדם מחלות שעלולות לסכן את בריאותכם? הידעתם שבמחלות רבות סיכויי ההחלמה טובים יותר, אם מזהים אותם בשלבים הראשוניים? בדיקות תקופתיות יכולות לשפר את איכות חייכם באופן ניכר ואף להציל חיים. אז אילו בדיקות יאפשרו לכם לשמור על בריאות תקינה? אנו ממליצים לכם על רשימת הבדיקות הרפואיות הזו.

בדיקות לגברים

• פרוסטטה מוגדלת – בדיקה ידנית של רופא פנימי או אורולוג, יכולה לשלול פרוסטטה מוגדלת. אמנם לרוב פרוסטטה מוגדלת היא שפירה ולא מסכנת חיים, אך היא יכולה לגרום לשלל תופעות שיפגעו באיכות חייכם, החל מתכיפות במתן שתן ועד הפרעות בשינה. אם הרופא מצא שיש למטופל פרוסטטה מוגדלת, הוא יכול לשלוח אותו גם לבדיקת PSA ועליה נפרט מיד.
• בדיקה לאבחון סרטן הערמונית – עד לפני כעשרים שנה, אבחון סרטן הערמונית התאפשר רק בשלבים מתקדמים של המחלה, כאשר הגידול שלח גרורות מחוץ לערמונית וסיכויי ההחלמה היו נמוכים בהתאם. כיום, בזכות בדיקת דם, ניתן להציל חיים ולאתר מוקדם סרטן ערמונית בגברים. בדיקה זו מוכרת בשם PSA, מכיוון שהיא מודדת את רמת חלבון ה-PSA בדם. רמה גבוהה של חלבון זה, יכולה להעיד על סרטן הערמונית ובמקרה כזה הרופא ייקח ביופסיה וישלח את התאים למעבדה.

בדיקות לנשים

• בדיקת צוואר הרחם– אחת הבדיקות החשובות ביותר שכל אישה צריכה לעבור, זו בדיקה פאפ. מדובר בבדיקת לאיתור סרטן צוואר הרחם (פפילומה) והיא מתבצעת על ידי גניקולוג במרפאה רגילה וללא צורך בהרדמה או הכנה מיוחדת. במהלך הבדיקה הרופא לוקח דגימה מצוואר הרחם ושולח למעבדה. במידה והתוצאות תקינות, ניתן להסתפק בחזרה על הבדיקה אחת ל-3 שנים. כיום אמנם קיים חיסון למחלה זו, אך מכיוון שיש סוגים שונים של נגיפים הגורמים לפפילומה והחיסון אינו מגן מפני כולם, מומלץ לבצע בדיקת פאפ גם בנשים מחוסנות.
• כירורג שד – על פי הסטטיסטיקה, אחת מ-9 נשים עתידה לחלות בסרטן השד. במחלה זו סיכויי ההחלמה גבוהים יותר ככל שהזיהוי מתבצע מוקדם יותר. לכן, נשים צריכות להיות ערניות לכאבים, תחושת גרד, אדמומיות או גוש המופיעים באזור השדיים ולהקפיד על בדיקה תקופתית אצל כירורג שד. בהתאם לגיל, הרופא יחליט האם לשלוח גם לבדיקת ממוגרפיה ואולטרה סאונד. מלבד בדיקות אלו, ניתן לבצע בדיקת דם לאיתור הגנים 1BRCA ו-2BRCA, הידועים כגנים שאחראים לסוגים מסוימים של סרטן השד. בדיקה זו כלולה בסל לחולות סרטן השד או לנשים בעלות היסטוריה משפחתית של סרטן השד, אך ניתן לבצע אותה גם באופן פרטי.
• בדיקת צפיפות עצם – בדיקה זו אינה פולשנית והיא מבוצעת על ידי מכשיר רנטגן. מטרתה לאתר ירידה בצפיפות העצם כדי להתריע על מחלת אוסטאופורוזיס (בריחת סידן) המאפיינת בעיקר נשים אך יכולה להופיע גם אצל גברים. ההפניה לבדיקה נעשית על פי גיל האישה וגורמי סיכון נוספים.

בדיקות כלליות ובדיקות דם לגברים ונשים

• בדיקות דם – ההמלצה הראשונה היא לקבוע תור לבדיקות דם. בדיקות אלו נערכות בתדירות שתיקבע על ידי רופא המשפחה של המטופל ו/או המטופלת, והן כוללות בין היתר ספירת דם, כימיה, המטולוגיה, פרופיל הורמונלי תפקודי כבד ובדיקת שומנים בדם. בדרך כלל מבצעים ביחד עם בדיקות אלו גם מעקב אחר המדדים הפיזיולוגיים של המטופל ולכן הרופא יבדוק משקל, גובה, לחץ דם ודופק. על פי תוצאות הבדיקות, הרופא יוכל להמליץ על שינוי תזונתי, תוספי מזון, המשך מעקב או הפניה לבדיקות נוספות.
• בדיקות שתן – בדיקות שתן הן חלק מבדיקות כלליות תקופתיות, הנערכות גם ללא תלונה על כאבים או תכיפות במתן שתן. בדיקות אלו נועדו לאבחן מחלות בכליות ובדרכי השתן באמצעות רמות חלבון בשתן, דם בשתן, חומציות ועוד. בדיקות שתן בדרך כלל מחלקים לבדיקת שתן כללית ובדיקת שתן תרבית.
• דם סמוי בצואה – באמצעות ערכה פשוטה הניתנת למטופל, הוא יכול לקחת באופן עצמי דגימה מהצואה ולשלוח אותה למעבדה. במעבדה יבדקו האם יש דם בצואה, ממצא אשר יכול להעיד על תאים סרטניים במעי. מלבד המבוכה הטבעית, מדובר בבדיקה קלה ומהירה אשר נערכת כסטנדרט באנשים מעל גיל 50, או קודם לכן במידה והרופא רואה לנכון.
• סרטן העור (מלנומה) – בדיקה ידנית רגילה אצל רופא עור, לאיתור מלנומה (סרטן העור) או נגעים ברמת סיכון המחייבים טיפול והסרה כירורגית. במהלך הבדיקה הרופא יאתר את נקודות החן, השומות והנגעים המופיעים על גופכם, ויבדוק את צורת הנגע, הגוון, השוליים ומאפיינים נוספים. במקרה של סרטן העור, אבחון מוקדם יכול להציל חיים ולכן חשוב לקבוע תור לרופא עור אחת לשנה ולהביא ממצאים מבדיקות קודמות.
• בדיקת עיניים – בדיקת שנתית אצל רופא עיניים, יכולה לסייע באיתור מחלות בתוך העין ובאזורים אחרים בגוף. בין היתר ניתן לשלול באמצעות הבדיקה קטרקט, גלאוקומה, פגיעה בשדה הראייה ומחלות ניווניות ברשתית וגם לבדוק האם יש קשר בין חדות הראיה או מיקוד הראיה לכאבי ראש עליהם מתלונן המטופל או שמדובר בסיבות אחרות שיש לבדוק אצל נוירולוג ומומחים נוספים. בבדיקת עיניים ניתן לזהות גם סימנים לסוכרת ולחץ דם גבוה.

בדיקות הדמיה

• אולטרה סאונד בטן – סריקת אולטרה סאונד לבטן עליונה ותחתונה, כדי לזהות אנומליות באיברים הפנימיים: כבד, כליות, כיס מרה, טחול, לבלב, שלפוחית שתן ואצל נשים גם רחם ושחלות.
• קולונוסקופיה – קולונוסקופיה פנימית או וירטואלית, במטרה לאתר בשלבים מוקדם את סרטן המעי הגס ובכך להגדיל את סיכויי ההחלמה. קולונוסקופיה וירטואלית נערכת על ידי מכשיר CT ואילו קולונוסקופיה פנימית היא בדיקה פולשנית, המבוצעת תחת טשטוש. במידה ונמצאו ממצאים במהלך בדיקה זו, הרופא ייקח ביופסיה וישלח למעבדה ולאחר מכן יוחלט על המשך טיפול.
• CT ריאות – בשל הקרינה ב- CT, לא מרבים להפנות מטופלים לבדיקה זו, אלא אם כן יש בה צורך או שהמטופל נמצא בקבוצת סיכון, לדוגמה אנשים בעלי היסטוריה משפחתית, מעשנים ומי שנחשף לקרינה. למרות החשש חשוב להבין שננקטים אמצעי בטיחות כדי להגן על הנבדק ובנוסף, לבדיקה זו יש אחוזי הצלחה גבוהים יחסית באיתור מוקדם של נגעים ממאירים בריאות וכך אפשר לטפל בסרטן ריאות בשלבים הראשוניים, לפני שהמחלה מתקדמת והגידול שולח גרורות.

בדיקות קרדיולוגיות

• בדיקת הומוציסטאין – בדיקה הנכללת במסגרת בירור קרישיות יתר, אך יש לה תפקיד חשוב באיתור טרשת עורקים, אירועים מוחיים ואירועים לבביים. זוהי בדיקה חשובה הנותנת אינדיקציה למחלות לב וכלי דם, באמצעות רמות של חומצה אמינית הומוציסטאין (Homocysteine).
• ארגומטריה ואקו לב במאמץ – במהלך בדיקה זו, תחוברו למכשיר א.ק.ג ותתבקשו ללכת על הליכון, כאשר דרגת המאמץ הפיזי משתנה כל מספר דקות. מטרת הבדיקה היא לאתר סימנים המעידים על התחלת מחלות איסכמיות לבביות והיא משמשת גם כבדיקת מעקב לחולי לב. על פי תוצאות הבדיקה, הקרדיולוג יכול להחליט להפנות אתכם הלאה גם לבדיקת אקו לב במאמץ. בדיקה זו מזכירה את בדיקת ארגומטריה והיא נערכת בתנאים דומים, אך היא כוללת גם בדיקת א.ק.ג במנוחה והיא נותנת תמונה רחבה יותר מבחינה קרדיולוגית.
• הדמיה תלת ממדית של עורקי הלב – בדיקת CT לאיתור מוקדם של טרשת העורקים כדי למנוע הידרדרות למצבים מסכני חיים. התמונה הקלינית של מחלה זו כוללים היצרות או נזק לעורקים והיא יכולה להיגרם מסיבות שונות, כגון: גנטיקה, עישון, סוכרת, שומנים בדם, תזונה לקויה, חוסר פעילות גופנית ויתר לחץ דם.

הרשימה נראית לכם ארוכה מדי? מתקשים למצוא זמן? תשמחו לדעת כי חלק מקופות החולים וביטוחי הבריאות, מציעים לכם מימון ליום בדיקות סקר במכונים ובתי חולים ברחבי הארץ. במהלך יום זה, תעברו סדרת בדיקות כלליות ותקבלו סיכום שמכיל פענוח רפואי, המלצות והפניות לרופאים מומחים, במידה ויהיה צורך בהמשך בירור.

אל תדחו את הביקור אצל הרופא. בדיקות אלו יכולות להסביר תסמינים מהם אתם סובלים ופוגעים באיכות חייכם וגם לאפשר זיהוי מוקדם של מחלות מסכנות חיים.

הוספה למועדפים